מדריד ניצבת בגאון כאחת מבירות האמנות המובילות בעולם, וחלק ניכר מהכבוד הזה מגיע לשילוש המוזיאונים המכונה "משולש הזהב" (Triángulo de Oro) – המוזיאון הלאומי פראדו (Prado), מוזיאון תיסן-בורנמיסה (Thyssen-Bornemisza) והמוזיאון הלאומי מרכז האמנות ריינה סופיה (Reina Sofía).
שלושת המוזיאונים הממוקמים לאורך שדרת פאסאו דל פראדו (Paseo del Prado), מרכיבים יחדיו את "שדרת האמנות" (Paseo del Arte) ומציעים חוויה תרבותית שלמה ומקיפה המשתרעת על פני מאות שנות יצירה.
משולש הזהב של האמנות במדריד: 3 מוזיאונים שחייבים לבקר בהם!
הרעיון המרכזי שמאחורי שילוש המוזיאונים אינו רק ריכוז גיאוגרפי, אלא חזון ליצירת תמונה קוהרנטית וכוללת של תולדות האמנות המערבית והספרדית בפרט. תוכניות הרחבה משמעותיות, שהחלו להתגבש בשנות התשעים וזכו להשקעה חסרת תקדים מצד ממשלת ספרד (לפחות 150 מיליון אירו), נועדו לשפר את איכות התצוגה, להגדיל את חללי האוספים, ובעיקר – לנצל את הקרבה כדי להציג את האמנות ברצף היסטורי ואוצרותי.
מוזיאון הפראדו (El Prado Museum): מורשת מלכותית, קאנון קלאסי
מוזיאון הפראדו, ששוכן במבנה ניאו-קלאסי מרשים שתכנן חואן דה ויאנואווה, הוא האתר המפורסם ביותר של מדריד. הוא נחנך בשנת 1819 כמוזיאון ציבורי לאמנות, והציג לראשונה את האוסף המלכותי – ליבת האוסף הנוכחי.
האוסף שמוצג במוזיאון הפראדו (El Prado Museum) משקף בבירור את טעמי המלכים הספרדים והתקופות הפוליטיות של המאות ה-15 עד ה-17. כאשר ניתן למצוא בו ציורים של אמנים ספרדים מקומיים כמו דייגו דה ולאסקס (עם יצירת המופת "לאס מנינאס" – "השפחות") או פרנסיסקו דה גויה (עם ציורי הדיוקן והמלחמה החדשניים, כדוגמת "השלישי במאי 1808") או יצירות מפתח של אמנים אירופיים כמו טיציאן, רובנס והירונימוס בוש (המוזיאון מחזיק באוסף הגדול ביותר בעולם של עבודותיו של בוש), המעידות על הבריתות התרבותיות והפוליטיות של ספרד הקתולית.
מוזיאון תיסן-בורנמיסה (Thyssen-Bornemisza Museum): גשר בין הסגנונות
מוזיאון תיסן-בורנמיסה נפתח ב-1992 בארמון וייהרמוסה (Palacio de Villahermosa). אוסף הברון המנוח האנס-היינריך תיסן-בורנמיסה נחשב לאחד האוספים הפרטיים החשובים בעולם. המוזיאון מהווה השלמה חיונית לפראדו ולריינה סופיה, בכך שהוא ממלא חללים היסטוריים ואוצרותיים. הוא מציע סקירה כרונולוגית מקיפה של האמנות המערבית, החל מהמאה ה-13 ועד המאה ה-20 המאוחרת.
המוזיאון מכיל יצירות שלא ניתן למצוא במוזיאונים אחרים כמו:
-
-
יצירות של ציירי מופת כדוגמת ואן אייק, פטרוס קריסטוס ודומניקו גירלנדיו.
-
אוסף אימפרסיוניזם ופוסט-אימפרסיוניזם מרשים עם עבודות של מונה, מאנה, רנואר, ואן גוך וסזאן.
-
ייצוג לאמנים גרמנים (כמו קנדינסקי), קוביסטים, וכן אמנים אמריקאים בולטים כדוגמת אדוארד הופר ורוי ליכטנשטיין.
-
האוסף האישי של הברונית כרמן סרוורה (אשתו של הברון), המונה מאות ציורים ופסלים, משלים את התצוגה וממשיך להתקיים במוזיאון בהסכם חכירה לטווח ארוך (שנחתם מחדש בפברואר 2022).
-
מוזיאון ריינה סופיה (Reina Sofía): מרכז האמנות המודרנית והעכשווית
המוזיאון הלאומי ריינה סופיה, שנקרא על שם המלכה סופיה, נחנך רשמית ב-1992 ומציג אמנות מהמאה ה-20 ועד ימינו. המבנה המרכזי משלב את המבנה ההיסטורי של בית חולים מהמאה ה-18 עם תוספות מודרניות של זכוכית ופלדה שתוכננו על ידי איאן ריצ'י, וכן עם האגף המרשים של ז'אן נובל (שנפתח ב-2005), שהפך אותו לאחד ממוזיאוני האמנות המודרנית הגדולים בעולם.
ללא ספק, יצירת המופת הדרמטית של פבלו פיקאסו, "גרניקה", היא היהלום של מוזיאון ריינה סופיה (Reina Sofía). הציור, שמהווה קריאת מחאה נגד המלחמה והפשיזם, הגיע לספרד ב-1981 בהתאם לבקשת פיקאסו שלא להציגו במדינה כל עוד פרנקו בשלטון, ומאז 1992 הוא מוצג בריינה סופיה. בנוסף, המוזיאון מעניק ייצוג מקיף למיטב האמנים הספרדים של המאה ה-20, כולל פיקאסו, סלבדור דאלי וחואן מירו, תוך שימת דגש על אסכולות הקוביזם והסוריאליזם.
בשנים האחרונות, מתוך מטרה להתמודד עם הביקורת על היותו מוזיאון של אמנות ספרדית בלבד, המוזיאון פועל לרכישת יצירות של יוצרים בינלאומיים בולטים, ובכללם דונלד ג'וד וטוני קראג. האוסף הקבוע כיום מונה כמעט 25,000 יצירות ומשתרע מהעשורים האחרונים של המאה ה-19 ועד ימינו, עם דגש מיוחד גם על אמנות אמריקה הלטינית. המוזיאון מפעיל גם את חללי התצוגה פאלאסיו דה קריסטל (Palacio de Cristal) ופאלאסיו דה ולאסקס (Palacio de Velázquez) בפארק רטירו הסמוך, המארחים תערוכות אמנות עכשווית מתחלפות.
לסיכום, השילוב המושלם בין אמנות קלאסית של גדולי המאסטרים הספרדים והאירופים בפראדו, הסקירה ההיסטורית הרחבה והאימפרסיוניסטית בתיסן, והחדשנות המודרנית והעכשווית בריינה סופיה, הופך את "משולש הזהב" של מדריד ליעד חובה עבור כל חובב תרבות ואמנות.